פסק-דין בתיק ב"ל 11022-09

1.         מבוא:

א.      פסק דין זה דן בשתי שאלות עיקריות: האחת, מה היה גובה שכרו של התובע, ברבעון שקדם לאירוע שאירע לו, ביום 29.12.08 (להלן: " האירוע") ואשר הוכר כתאונת עבודה, והשנייה - מי היה מעסיקו בפועל של התובע בתקופת הרבעון שקדם לאירוע.

ב.       בתחילה הוגשה התביעה אך כנגד המוסד לביטוח לאומי - הנתבע. לאחר מכן, ביקש הנתבע לשלוח הודעת לצדדי ג' ובית הדין התיר זאת. בהתאם לכך, הוגשו תצהירי עדות גם מטעם צדדי ג'. לאחר כמספר חודשים, ביקשו האחרונים לשלוח הודעה לצדדי ד', בטענה כי צדדי ד' היו המעסיקים בפועל של התובע (וצד ג' רק הוציא תלושי שכר). בית הדין, אישר גם משלוח הודעה לצדדי ד' ותצהירים מטעמם הוגשו בהתאם.

ג.        הסתעפותו של ההליך כאמור - היקשה על בית הדין בניהול ההליך, בין היתר, בשל קשיים בהמצאת כתבי בי-דין , בשמיעת הדיונים במועדם בנוכחות כל הצדדים וכיוצ"ב.  עוד יצוין כי מייצגם של התובע ושל צדדי ד' היה אותו משרד עו"ד. בדיון ההוכחות שהתקיים ביום 30/6/11 , הודיע עו"ד מנצור כי לאחר שצורף צד ד', התפטר עו"ד עבידאת מייצוגו של התובע (לאחר שהגיש את תצהירו והוא אומת ע"י עו"ד עבידאת) וקיבל על עצמו את ייצוג צד ד' בלבד , כאשר עו"ד מנצור מייצג את התובע, על אף ששני עורכי הדין מאותו משרד.  לבסוף, לאחר שב"כ צד ג' טען לחשש לניגוד עניינים בנסיבות אלו - התפטר עו"ד עבידאת, במהלך אותו דיון, מייצוגו של צד ג', בהסכמתו והדיון המשיך מבלי שהיה מיוצג.

ד.       מטעם כל אחד מהצדדים (למעט הנתבע) היה עד אחד בלבד. מטעם התובע: התובע בעצמו. מטעם צדדי ג': מר הייסם כרוף (מנהל צדדי ג' בתקופות שונות). מטעם צדדי ד': מר עבידאת (כשעדותו נשמעה לאחר שהוא נכח באולם בית הדין בזמן עדותו של התובע). 

2.         העובדות הרלוונטיות לעניינו, כפי שעולה מכתבי הטענות והראיות שבפנינו :

א.      התובע הינו תושב שטחים, אשר עובד כפועל בניין. במהלך עבודתו בפרוייקט בניה בת"א, נפגע התובע, ביום 29.12.08 והובהל לבי"ח איכילוב לצורך קבלת טיפול רפואי.

ב.       ביום 15/2/09 הגיש התובע לנתבע תביעה לדמי פגיעה , אשר אושרה ביום 4/3/09.

ג.        גובה דמי הפגיעה, נקבעו בהתאם לתלושי השכר שהמציא התובע לנתבע ובהתייחס לרבעון שקדם לאירוע. בהתאם לכך נקבע לתובע גמלה בסך 5,125 ש"ח.

 3.        דיון והכרעה :

א.      אקדים ואציין כי לאחר ששקלתי את מכלול העדויות והראיות שהובאו בפנינו - שוכנעתי כי התובע לא עמד בנטל הרובץ על כתפיו ולא הוכיח את תביעתו ועל כן, דין התביעה להידחות. 

ב.       כאמור, בהגשת תביעתו, ביקש התובע לשנות את גובה המשכורות המיוחס לו ולטעון שבניגוד לתלושי השכר שהונפקו לו, שכרו היה גבוה , באופן משמעותי, והגיע לסכום של כ- 6,900 ש"ח.

ג.        אף על פי כן, נמנע התובע מהצגת כל ראיה שתתמוך בטענתו זו. זאת, למרות, שגם לגרסתו, עבודתו, השתקפה בכרטיסי עבודה (נוכחות), שמולאו בזמן אמת. אולם, לאורך כל עדותו לא סיפק הסבר , המניח את הדעת, מדוע לא הציג ו/או לא ביקש מהמעביד את כרטיסי נוכחות, אלא הסתפק בתשובות מעורפלות ובלתי מספקות (ראה עמ' 23 לפרוטוקול שורות 19-29 ).

ד.       גם התמליל שהוגש מטעם התובע - אין בו כדי לסייע לתובע בתביעתו וממילא , בדרך שבה הוגש, אין לקבלו. מקובלת עלינו עמדת ב"כ צד ג', לפיה, תמליל זה אינו עומד בשום תנאי קבילות, כפי שהשתקפו בפסיקה (ראה גם: י. קדמי, על הראיות, התשס"ד - 2004, חלק שני עמ' 1141-1143).

ה.      יוער כי גם לגופם של דברים, האמור בתמליל זה לא היה בו כדי לסייע ו/או לבסס את טענות התובע שנטענו בעלמא בהליך זה - כך שבמקרה זה, גם סטייה (חריגה) מסדרי הדין והראיות - לא היה בה כדי להועיל לניהול ההליך ו/או לחקר האמת - ועל כן, שוכנע בית הדין כי בנסיבות אלו , כאמור - אין להתיר את התמליל.

הדברים נכונים בעיקר באשר לטענות התובע בנושא "גובה סכום השכר". התובע שב וטען כי קיבל סכום, שלטענתו מגיע לכדי 6,900 ש"ח -7,000 ש"ח . יחד עם זאת, לא ביסס סכום זה בראיות ו/או הסברים כלשהם המניחים את הדעת. גם כאשר ניסה להסתמך על צ'ק, שלכאורה, נמסר לו כתשלום שכר, ע"ס של 6500 ש"ח- התברר, לאחר חקירה נוקבת, כי מדובר בסכום שאינו מכסה רק את משכורתו של התובע אלא גם של נהג הטרנזיט בשם מוחמד שושה, וכפי שהעיד  ( עמ' 23  לפרוטוקול שורות 7-9):

" לשאלת בית הדין:

            ש. כלומר הצ'ק הזה של 6500 ש"ח זה לא רק המשכורת שלך, נכון?

ת. נכון".